הייטק בישראל 2018: מסתכלים קדימה באופטימיות זהירה

השנה החולפת מאופיינת בעליות שכר במרבית התחומים כאשר לצד עליות מתונות "ורגועות" יותר, ישנם תחומים שהקפיצה בשכר הפתיעה אפילו את ותיקי הענף. (רמז: הטאלנטים יצאו מרוצים השנה...). אז מי המרוויחים הגדולים בעליות השכר, למה זה קורה והאם אנחנו נחווה בקרוב משבר נוסף בענף ההייטק? בכתבה הבאה.

 

קצת נתונים מהשנה החולפת...

על פי סטטיסטיקת ההשמות של ג'ובאינפו, חברת השמה המתמחה בתחום ההייטק, בשנה החולפת קפצה המשכורת הממוצעת בעולם הייטק בכ-13.5%. אם בשנת 2017 השכר הממוצע עמד על 23,799 ₪ הרי שהשכר הממוצע בשנת 2018 כבר טיפס ל- 27,000 ₪. בבחינה מדוקדקת של התפקידים השונים בענף ההייטק, נגלה כמה תחומים שהציגו עלייה מרשימה בשכר.

לטבלאות שכר הייטק, לחצו כאן >>

 

טבלת שכר לפי תפקיד

 

 

שכר ממוצע 2017

שכר ממוצע 2018

השינוי בשכר

מהנדס תוכנה

20,983 ₪

24,216 ₪

15.80%

מפתחי NET.

22,409 ₪

24,556 ₪

9.60%

מפתחי Full stack

24,805 ₪

26,809 ₪

8.10%

מומחי Firmware

27,300 ₪

30,333 ₪

11.10%

מומחי Cyber

22,983 ₪

27,750 ₪

20.70%

מומחי Cloud

23,000 ₪

32,750 ₪

42.40%

מהנדס מערכות

25,147 ₪

30,286 ₪

20.40%

מהנדס פיתוח צ'יפ
Asic/Vlsi

31,850 ₪

32,500 ₪

2.00%

 

טבלת שכר לפי השכלה וניסיון

 

2017

2018

השינוי בשכר

מהנדס עם ניסיון בעל תואר אוניברסיטה מובילה

27,160 ₪

29,063 ₪

7%

מהנדס עם ניסיון בעל תואר מכללה/ אונ' פתוחה

25,773 ₪

27,294 ₪

6%

הנדסאים עם ניסיון

21,615 ₪

23,668 ₪

9%

מועמדים בכירים

43,000-44,000

43,000-44,000

ללא שינוי

  • מדינה קטנה, ביקוש גבוה – עפ"י נתונים מאתר "Start-Up Nation Finder", פועלות כיום בישראל למעלה מ- 6,000 חברות סטארט-אפ. משמע, ישנו ביקוש עצום לתפקידי הייטק. התעשייה גדלה השנה במיוחד והביקוש למתכנתי Full Stack לדוגמה, גבוה הרבה יותר בהשוואה לשנים קודמות. כפי שמשתקף מהנתונים הנ"ל, בתחום זה השכר עלה ב-8%. תחום נוסף ששכרו עלה באופן משמעותי השנה הוא תחום הסייבר עם גידול של 20.7%.

 

  • השכלה עושה את ההבדל – אז נכון, ישנן דרכים לבצע "קיצורי דרך" ולהשתלב בעולם ההייטק ללא השכלה אקדמית, אבל בסופו של יום – כנראה שעדיין אין תחליף לתואר, עדיף מאוניברסיטה. לצד זה, יוצאי יחידות טכנולוגיות עם ניסיון ב Cyber Security שקולים לבוגרי אוניברסיטה, גם ללא תואר. מבחינת שכר המועמדים הבכירים, לא נרשם שינוי כלשהו.
     
  • כניסת שחקנים חדשים: השנה נכנסה לשוק הישראלי חברה "קטנה" המוכרת לכולנו – אמזון, והצטרפה לשורת חברות ענק כמו גוגל, פייסבוק, אפל ומיקרוסופט. חברות אלה הקפיצו את שכר העובדים בענף, כמו גם את השימוש ב"מענק חתימה". עובדה זו מאלצת את החברות המקומיות ליישר קו בנושא.

 

 

"יכולת השחקנים המקומיים להתמודד עם הכוח הרב שיש לחברה כמו אמזון היא מוגבלת, ובמקרים מסוימים מעמידה בסכנה את הפיתוח המקומי, אשר ינסה למצוא חלופות  off shore. יחד עם זאת, מסתבר שאיש ההייטק הישראלי לא תמיד אץ-רץ אל הגדולים. בלא מעט מקרים גם חברות הענק מתמודדות אל מול רצונו העצמאי של המהנדס, אשר לא פעם יכריע לטובת סטארט-אפ, הטומן בחובו את חלום האקזיט, או אל מול חברה המייצרת מוצרים בעל תרומה משמעותית לאנושות – כמו למשל בתחום המדיקל" כך אומרת אילנה אחימאיר, מנכ"ל קבוצת ג'ובאינפו.

 

האם 2018 הייתה שנת בשורה לנשים בהייטק?

מזה שנים מנסה ענף ההייטק, ובעיקר החברות הגדולות והמבוססות בענף להעלות את הכוח הנשי בכלל ובהנהלות בפרט. נתון משמח במיוחד הוא – גידול במספר השמות הנשים, וצמיחה בשכר הממוצע של הנשים בענף.

 

שכר ממוצע גברים

שכר ממוצע נשים

2017

26,528 ₪

23,500 ₪

2018

28,327 ₪

26,209 ₪

השינוי

7%

11.50%

 

"כל אחד רוצה להיות... טאלנט!"

אם אריק איינשטיין ושלום חנוך היו מבצעים היום את השיר "כל אחד רוצה", כנראה שהם היו עושים שינוי קטן במילים. לפי מצב הטאלנטים בתעשיית ההיי-טק בשנה החולפת, כל אחד רוצה להיות טאלנט. לפני שנסביר ונדגים את הסיבות לכך, כדאי להבין מיהו אותו טאלנט. טאלנט הוא אדם שתחום ההתמחות שלו נדיר ומבוקש,  ו/או יש מאחוריו ניסיון עתיר הישגים. בשנת 2018 התפקידים העיקריים להם חיפשו טאלנטים היו: data scientist, חוקרי סייבר, ENG  REVERSE ומתכנתי פייטון. הטאלנטים נהנו משכר גבוה שנע באזור ה-50,000 ₪ לחודש, ויכולים לקבל הטבות חודשיות נוספות כך ששכרם הסופי יכול להגיע גם ל 100,000 ש"ח לחודש. לצד זאת, הם גם ייהנו מתנאים טובים, כמו איזון בין העבודה לבית. בהחלט טפיחה לאגו בכך שהם מחוזרים ע"י החברות הגדולות בענף ההיי-טק.

הבשורה העיקרית היא שכיום אין צורך להיות עילוי בתחום על מנת להגיע לתנאים טובים. נגה מוסקוביץ', מנהלת סניף צפון בחברת ג'ובאינפו, מתארת מקרה: "השנה הגיע אלינו מועמד צעיר באמצע שנות ה-20 שלו. הוא סיים לימודי מדעי המחשב בטכניון עם ממוצע של 80+ ובסה"כ היו לו 6 שנות ניסיון דרך שירותו הצבאי. תחום ההתמחות שלו הוא Python. בסוף התהליך שעברנו איתו, הצגנו לו הצעת עבודה בחברה שביקש עם שכר של 22,000 ₪, לאחר שהוא סירב לשכר זה ביררנו עבורו משרות נוספות עד שבסוף התהליך הוא סגר במקום עבודה עם שכר של 30,000 ₪, 8,000 ₪ יותר מהסכום הראשוני. כלומר, אחת המגמות שאנו מרגישים בשנה החולפת היא שמועמד עם רקע אטרקטיבי לתעשיית ההייטק הישראלית, מספיק שקצת יתעקש על השכר והחברות במשק מתיישרות בהתאם." כשביקשנו מנגה להסביר מה גורם למועמד לבקש סכומים כה גבוהים היא ענתה "היום המועמדים יודעים שהם יכולים לדרוש שכר גבוה יחסית לשנות הניסיון שלהם, הם בודקים עם החברים שלהם כמה הם מרווחים ולא מתפשרים על פחות".

 

האם אנחנו קרובים למשבר בענף ההייטק?

 

בסוף שנות ה-90 ועד שנת אלפיים, ענף ההייטק העולמי נכנס למשבר עמוק. הסיבה המרכזית לכך הייתה העלייה המהירה במחירי המניות בתחום האינטרנט הצומח ובסקטורים נלווים לתחום זה, תוך ניתוק מהשווי הכלכלי האמיתי של החברות הנסחרות – כפי שמתאפיינת כל בועה. דבר זה יצר את המושג "בועת הדוט-קום". ישראל ביססה את מעמדה כבר אז כמרכז עולמי של חברות סטארט-אפ ולכן גם נפגעה קשות ממשבר זה. שמונה שנים לאחר מכן הגיע המשבר הפיננסי העולמי אשר חתך ביותר מחצי את ערך השקעות קרנות ההון סיכון בחברות ההייטק לעומת השנה שקדמה לה.

כיום, מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, ירידה בתמיכת הבנקים המרכזיים בשווקים ובעקבותיהן הצניחות החדות בוול סטריט בחודש האחרון של שנת 2018 מעלה את השאלה המתבקשת: האם אנחנו עומדים בפתחו של משבר נוסף בענף ההיי-טק? נאוה אברהם, בעלת ניסיון של מעל 15 שנים בגיוס והשמה של מומחי טכנולוגיה ומהנדסים לתחום התוכנה, תקשורת והסייבר בחברת ג'ובאינפו, מסבירה את ההבדלים בין אז להיום: "אף אחד לא באמת יכול לנבא בצורה חד משמעית האם אכן יתרחש משבר בקרוב, אבל כרגע הסימנים דווקא מראים על צמיחה ותנופת גיוס מאד גדולה לקראת 2019 בעיקר בחברות הגלובליות שמציבות לעצמן יעד להגדיל משמעותית את מצבת כח אדם. חברות בתחום אבטחת מידע גייסו השנה במספרים בלתי נתפסים של מהנדסים ל RnD ולשם הם לגמרי מכוונים גם בשנה הקרובה. למרות הצמיחה הבלתי פוסקת והיעדים שהחברות מציבות לעצמן - היום, בשונה משנים קודמות, התחושה היא שהכל מתנהל בצורה קצת יותר מושכלת, בוגרת ומפוכחת כתוצאה מהתפוצצות הבועה בשנים קודמות. חברות לא ממהרות "לפזר" כספים כבעבר, אמנם רמות השכר עלו אבל בהתאמה כללית לצמיחה במשק ובהתאמה לביקוש. אז נכון, השכר מרקיע שחקים ומענקי חתימה גם כן, אבל לרוב זה מכוון לטאלנטים בתחומים יוצאי דופן. לכן, התחושה הכללית היא שכל ההתנהלות בהייטק היא כנראה במשנה זהירות על כל המשתמע מכך, כך גם בגיוסי כספים מצד קרנות הון סיכון – וזה כנראה פועל יוצא מלקחי העבר ממשברים שצוינו לעיל."

 

דו"ח גיוסי ההון לשנת 2018

עפ"י נתוני מאגר המידע IVC, בשנת 2018 חברות ההייטק הישראליות גייסו 6.47 מיליארד דולר ב-623 עסקאות שונות. בסה"כ בשנה החולפת, 100 חברות גייסו יחד 4.1 מיליארד דולר, פי 4 בהשוואה לשנת 2013. מנגד, מספר גדול של חברות גייסו פחות מ-5 מיליון דולר, סה"כ 352 חברות גייסו 538 מיליון דולר בשנה החולפת.

עוד עולה מנתוני מאגר המידע IVC כי חברות התוכנה הציגו עלייה מרשימה מאוד במשך השנה מבחינת גיוסי הכספים כאשר השיא הגיע ברבעון השלישי עם סכום גיוס של 760 מיליון דולר הודות ל-12 עסקאות הכוללות למעלה מ-20 מיליון דולר כל אחת. ומה לגבי תחום הAI  - אינטליגנציה המלאכותית? ברבעון השני של שנת 2017 נשבר שיא מבחינת מספר העסקאות - 42, אך נרשמה ירידה ל-27 עסקאות ברבעון האחרון של אותה שנה. ב-2018 הייתה התאוששות בתחום ועלייה הדרגתית כאשר ברבעון השלישי נרשמו 39 עסקאות שהכניסו 498 מיליון דולר סה"כ – נתון שיא כאשר מתייחסים למספר העסקאות ולסכום הגיוס יחד. עוד מעניין לראות כי המשקיעים השנה העדיפו להשקיע בחברות סטארט-אפ הנמצאות בשלבים מתקדמים יותר ופחות בחברות חדשות הנמצאות בתחילת הדרך. בעוד שסך מספר ההשקעות קטן השנה, סה"כ סכום הגיוסים עלה.

 

ובכמה מילים מה צפוי לנו בשנת 2019 – רמות השערים בבורסות העולם הן אלו שישפיעו בצורה המשמעותית ביותר על שוק הייטק בכלל ותחום הגיוס בפרט - גם גיוס הכספים וגם גיוס עובדים. היבט נוסף שעלול להשפיע על הכלכלה העולמית היא מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין - כבר בשבוע הראשון של שנת 2019 היינו עדים לירידה דרמטית של כמעט 10% במניית אפל לאחר שזו הורידה את תחזית ההכנסות שלה לרבעון ראשון בכ-5  מיליארד דולר מהתחזית המקורית.

 

לענף ההייטק יש אמנם על מה להתגאות בשנה האחרונה והתחזיות לשנת 2019 צופות שגם שנה זו תהיה טובה לענף, אך מלקחי העבר וסימני אזהרה שהופיעו כבר בשבועות האחרונים, כדאי להסתכל הלאה באופטימיות – אופטימיות זהירה.