נשים בענף ההייטק – הכל מתחיל ונגמר בחינוך

מצב הנשים בענף ההייטק הן בנוכחות והן בגובה השכר השתפר בשנים האחרונות, אך למרות זאת מקצועות ההייטק נשלטים עדיין על ידי רוב גברי. מדוע פער זה קיים? רבים מאמינים כי הכל מתחיל בחינוך. בכתבה הבאה >>


נשים בענף ההייטק. יש עוד המון מקום לשיפור בכל הקשור לשוויון מגדרי בענף

שנת 2018 הייתה שנה טובה בכל הקשור לעליית משכורות העובדים בכלל ושל הנשים בפרט, כך עולה מנתוני חברת ההשמה ג'ובאינפו. עפ"י נתונים אלה, בעוד שהשכר הממוצע של הגברים עלה ב7%, משכורתן של הנשים עלה ב11.5%. גם אם מתבוננים במספר ההשמות שנעשו לנשים בהשוואה לשנת 2017 על פי נתוני חברת ג'ובאינפו, ניתן לראות כי הייתה צמיחה של יותר מ100% בשנת 2018 בהשוואה לשנת 2017.

  שכר ממוצע גברים שכר ממוצע נשים
2017 26,528 ₪ 23,500 ₪
2018 28,327 ₪ 26,209 ₪
השינוי 7% 11.5%

לחצו לטבלאות השכר המלאות והמעודכנות >>

על פניו הנתונים מציגים עלייה יפה מאוד בכל הקשור להשתלבותן של נשים בהייטק ונדמה כי השוויון בין המינים אף פעם לא היה טוב יותר. אולם, כאשר משווים את גובה המשכורות ואת כמות ההשמות בין המינים נכון לשנת 2018, ניתן לראות כי ההרמוניה בין המינים רחוקה מלהיות מושלמת.

כאמור, למרות נתונים מחמיאים אלה, עדיין המשכורת הממוצעת של הגברים גבוהה יותר משל הנשים. בנוסף, עפ"י נתוני חברת ההשמה ג'ובאינפו לשנת 2018, עולה כי הנשים היוו כ- 16% בלבד מסך כל ההשמות, וזה, יותר מכל מלמד שאנחנו רחוקים משוויון בין המינים בעולם ההייטק.

חינוך מגיל צעיר

יש הטוענים כי הסיבות לפערים אלה מקורן כבר בגיל הצעיר – החל מכיתות הלימוד של ביה"ס היסודי. אין מדובר על אי יכולת התלמידות לקבל ציונים גבוהים במקצועות המדעיים כמובן, אלא מדובר על הבנייה חברתית ואולי אף ממסדית שגורמת לפערים אלה. אורנה סומך, יוזמת 5פי2 שיתופים, מסבירה זאת:  "הסיבות לנוכחות נמוכה של נשים במקצועות ההייטק מתחילה כבר במערכת החינוך, ובגילאים צעירים. הגורמים רבים ומגוונים: מסרים מההורים, מורים, נציגי מערכת החינוך והשיח הציבורי. כמובן כל הגורמים הם סביבתיים ותרבותיים ואינם קשורים כלל ועיקר ביכולות. בשנים האחרונות הפער בין תלמידות ותלמידים ב5 יח"ל מתמטיקה צומצם כמעט לגמרי! היעד הבא הוא שוויון באחוז הבנות ב-5 יח"ל מדעי המחשב והנדסת תוכנה."

הנתונים אכן מראים כי קיים כמעט שוויון מוחלט בין תלמידים ותלמידות הלומדים 5 יח"ל מתמטיקה.

בשנת 93' 62% מבין תלמידי 5 יח"ל במתמטיקה היו בנים. בשנת 2014 המס' צומצם ל54% בלבד וב-2018 שיוון כמעט מוחלט: 51% לעומת 49% של תלמידות ב-5 יח"ל במתמטיקה.


בשנה האחרונה נרשם שוויון כמעט מוחלט בין בנים לבנות הלומדים 5 יח"ל מתמטיקה. צילום: רועי עידן

אם כן, מדוע מקצועות ההייטק נחשבים עדיין למקצועות "גבריים"? האם למדינה, ובראש משרד החינוך יש מה לעשות בנידון? אם שואלים את מרים שטילמן, COO בחברת אלגוטק התשובה היא בהחלט כן: "היכולת של המדינה להביא לצמצום הפערים העצומים בין נשים לגברים בתעשיית ההייטק טמונה בעיקר בהתערבות בגיל צעיר, רצוי כבר בגילאי בית הספר היסודי. ההיכרות עם עולם פיתוח התוכנה היא קריטית בצמצום פערים בין בנים לבנות, ובין אוכלוסיות מרקעים שונים, הן מבחינת צבירת ניסיון והתמודדות והן מבחינת תפישת המסוגלות. אשה צעירה שמגיעה לשנה א' באוניברסיטה, ללא כל ניסיון מוקדם, תתקשה מאוד להשתוות על ספסל הלימודים לגבר צעיר שמגיע לשם לאחר 4 שנים בתכנות בתיכון ועוד 4 שנים של תכנות בצבא. המטרה צריכה להיות לכוון את אותה נערה ללימודי מדעי המחשב כבר בגילאי חטיבת הביניים, לכל המאוחר, על מנת לסלול את דרכה לבגרות במחשבים, שירות טכנולוגי, לימודי מדעי המחשב ומשם להשתלבות באקדמיה".


מרים שטילמן, COO בחברת אלגוטק.

עפ"י נתוני אוניברסיטת בן גוריון בעוד שבלימודי 5 יח"ל מתמטיקה בתיכון קיים שוויון כמעט מוחלט בין המינים, עפ"י נתוני אוניברסיטת בן גוריון, בעת הלימודים באוניברסיטה ניתן להבחין כבר בפער משמעותי: 30% נשים בכלל התארים במדעי המחשב, 17% לתואר שני ו-19% לדוקטורט.

  2014-15 2018-19
שיעור הנשים בכלל התארים במדעי המחשב 26% 30%
שיעור הנשים בתואר שני 15% 17.3%

מלשכת דיקן הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן גוריון נמסר שנושא המגדר נמצא אצלם בחשיבות גבוהה. הפקולטה, והאוניברסיטה בכלל, מעודדת נשים להירשם למקצועות בהן שיעור הנשים נמוך יחסית. יש באוניברסיטה יועצת לקידום נשים כלל אוניברסיטאית ויועצות בכל אחת מהפקולטות שאמונה על הנושא ועובדת בעיקר לעידוד קליטת נשים כחברות סגל אקדמי בכיר. יש לציין כי בראש אוניברסיטת בן גוריון עמדה פרופ' רבקה כרמי במשך 12 שנים (משנת 2005), והייתה לאישה הראשונה שנבחרה לעמוד בראש אוניברסיטת מחקר בישראל. כיום עומדת בראש הפקולטה למדעי הטבע הדיקנית פרופ' מיכל שפירא, וזו אינה הפעם הראשונה שבראש הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן גוריון עומדת אישה. נאה דורש נאה מקיים.

ומה קורה בענף ההייטק? עפ"י נתוני יוזמת 5פי2, ניתן לראות בבירור את ההבדלים המשמעותיים בתעסוקה בין נשים לגברים:

רונית רונן קרפול, סמנכ"לית משאבי אנוש ומשנה למנכ"ל ווסטרן דיגיטל ישראל, מכירה בעיה זו מקרוב וגם היא סבורה כי ההשתלבות של נשים בענף ההייטק הכרחית וחשובה לא רק לצורך הנפת דגל השוויון: "בעיית המגדר באה לידי ביטוי בתחומים שונים ומתחילה כבר מגיל צעיר, הבעיה עולה כבר ביסודי ובחטיבות הביניים, אך בתיכון אנו רואים בבירור כיצד האוכלוסייה מתפלגת לנערות שבוחרות במגמות מדעיות, אך פחות במדעי המחשב או הסייבר. עומק הבעיה מתגלה כאשר צוללים לאחוזי הנשים שמסיימות את לימודי מדעי המחשב בהשכלה הגבוהה ומגלים אחוז נמוך יותר של בוגרות שנקלטות בשוק. אנו יודעים שהאינטרס המשותף היום הוא לשלב נשים נוספות כחלק אינטגרלי מכח העבודה בהייטק וארגונים היום השכילו להבין כי גיוון ושונות מחשבתית יוצרים חדשנות. כמו כן, עולה ממחקרים רבים כי ככל שנשים משולבות יותר בתוך הארגון כך הביצועיים העסקיים של אותה החברה גבוהים יותר".



רונית רונן קרפול, סמנכ"לית משאבי אנוש ומשנה למנכ"ל
ווסטרן דיגיטל ישראל. צילום: יפעת גולן

עפ"י הנתונים שלפנינו, ניתן לראות בבירור כי ככל שמדובר על לקחת חלק פעיל בפיתוח, במיזמים ובשותפות, אחוזי המעורבות של נשים יורד:


מקור: ענבל אורפז, דה מרקר.

אילנה אחימאיר, מנכ"ל חברת ג'ובאינפו, אומרת:

"כמי שמלווה את הנושא מקרוב כבר מספר עשורים, אני יכולה לומר בוודאות שאכן חל שינוי – החל מבית הספר שבעזרת מיזמים לאומיים הצליח להגדיל משמעותית את מספר הבנות הלומדות מקצועות מדעיים, והמשך במספר הבנות שלומדות כיום באקדמיה את מקצוע מדעי המחשב.

אולם טרם ראינו את פריצת הדרך המשמעותית בקרב חברות ההייטק. רובן ככולן מצהירות שהן מעוניינות לקלוט נשים לשורותיהן, ובאמת מנסות לעשות זאת, אם בשם האידאולוגיה ואם נוכח המחסור באנשי פיתוח. חלקן אף מצהירות ופועלות להגדלת מספר הנשים בקרב שכבת ההנהלה. אולם טרם נחשפתי לחברות בהן מספר הנשים בתחום הפיתוח משתווה או קרוב לשוויון אל מול מספר הגברים. נכון להיום בבסיס הנתונים של חברת ג'ובאינפו רק 4.5% מכלל המועמדים הבכירים המסווגים כ VP R&D הן נשים! ב 2018 רק 12% מההשמות לתפקידים בכירים בכללותם היו של נשים."


אילנה אחימאיר. מנכ"ל חברת ג'ובאינפו

בהחלט צדק מי שחשב שהשינוי חייב להתחיל בגיל הצעיר, ועליו לכלול את כל מחוזות הארץ עם תשומת לב מיוחדת לאזורי הפריפריה. הדגש במסר צריך להיות על מימוש אישי ועצמי, על הנאה וסיפוק בעבודה.

הדרך עוד ארוכה אבל עם החינוך הנכון, השינוי יפעפע גם אל מקומות העבודה בהייטק.

לחצו להשארת קו"ח ונחזור אליכם עם מגוון הצעות עבודה המתאימות לכם >>