בתוך מוחם של "המוחות"

במשך השנים נכתב רבות על הנושא של "בריחת מוחות" – ירידה מהארץ של בעלי השכלה אקדמית. לצד מגמה זו, מתקיימת מגמה הפוכה הכוללת בתוכה מאמצים רבים להחזרת אותם "יורדים" ועולים חדשים. מהם המאפיינים של אותם "יורדים" ואילו התלבטויות קיימות אצלם בנוגע לחזרה לישראל? בכתבה הבאה >>

עזיבת אקדמאים את מדינת ישראל, או כפי שהיא מכונה "בריחת המוחות", הינה תופעה מוכרת ומדאיגה. מדובר על אזרחים ישראלים שקיבלו את השכלתם האקדמית בישראל ולאחר מכן עזבו ועברו להתגורר במדינה אחרת. הסיבות לעזיבה מגוונות ורבות, אך בולטת במיוחד חוסר היכולת של אותם אקדמאים למצוא בארץ עבודה ראויה המתאימה להשכלתם.

עפ"י הנתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ניתן לראות שבעלי תואר שלישי רושמים את האחוז הגבוה ביותר מהשוהים בחו"ל.

אחוז מקבלי תארים השוהים בחו"ל בשנת 2017 שלוש שנים ויותר
תואר ראשון תואר שני תואר שני ברפואה תואר שלישי סה"כ
5.8% 4.6% 9.4% 11.0% 5.8%

אם נרד לפרטים, רוב היורדים (באחוזים) למדו מדעים מדויקים והנדסה ורבים מתוכם הגיעו מהאוניברסיטאות.

אחוז מקבלי תארים השוהים בחו"ל בשנת 2017 שלוש שנים ויותר לפי תחום לימודים רפואה
אחוז מקבלי תארים השוהים בחו"ל בשנת 2017 שלוש שנים ויותר לפי תחום לימודים
המדעים הפיסיקליים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב המדעים הביולוגיים רפואה
12.1% 11.7% 10.8% 9.6%
אחוז השוהים שלוש שנים ויותר בחו"ל בשנת 2017 מבין מקבלי תואר ראשון בישראל בשנים
2011-1980 לפי תחום לימוד וסוג מוסד
סוג מוסד לימוד סה"כ מתוכם: מדעי החברה והרוח מתוכם: המדעים המדויקים והנדסה
אוניברסיטאות 7.6% 6.7% 9.2%
מכללות אקדמאיות 4.4% 4.1% 5.2%
האוניברסיטה הפתוחה 3.9% 3.3% 9.7%
סה"כ 5.8% 4.9% 8.2%

עפ"י מחקר שנעשה עבור התכנית הלאומית להשבת אקדמאים, ניתן לראות ולהבין לעומק את הסיבות לתופעה. מכון "מדגם" בדק (באמצעות ראיונות עומק, שאלונים וסקרים לקבוצת רשומים לתכנית להשבת אקדמאים) מס' פרמטרים:

הסיבות העיקריות להישארות בחו"ל:

מניע נוסף להישארות בחו"ל התייחס לרמת החיים הגבוהה יחסית ממנה השוהים בחו"ל נהנים. רמת חיים הבאה לידי ביטוי בעיקר במאפיינים חומריים: בית גדול, קניית מותרות, מכונית מפנקת ואף יכולת כלכלית המאפשרת לאחד מבני הזוג להישאר בבית ולטפל בילדים.

כאשר נשאלו האקדמאים ששבו לארץ, מהי הסיבה העיקרית לחזרתם, רובם ענו מאפיינים רגשיים:

נתונים מעניינים נוספים שעלו מהמחקר:

  • ככל שמשך השהייה בחו"ל עולה, כך פוחתים הסיכויים לחזרה לארץ.
  • רוב רובם של המשתתפים במחקר זלגו לשהייה בחו"ל הרבה מעבר למה שתכננו. הסיבות: להחזיר את ההשקעה הכספית בלימודים, לבסס ולחזק את התואר, לפתח בידול או נכסים מקצועיים נוספים ואף – להשיג גרין קארד.
  • הפרופיל של התושב החוזר: נשוי/אה מתחת לגיל 44 המועסק/ת באקדמיה.

מאוסטרליה חזרה לישראל (2+)

בשנה שעברה אורית אייזיק, ראש צוות בסניף חיפה בג'ובאינפו, יצרה קשר עם א' – בעל תואר שני בהצטיינות מטעם הטכניון בתחום הנדסת תוכנה.

א' נשוי טרי, עבר לאוסטרליה יחד עם אשתו בשנת 2011 בגיל 33. הסיבה למעבר הייתה ההזדמנות באותו שלב בחייו לראות עולם ולחוות חוויות חדשות. א' עבד בחברה גדולה כמהנדס תוכנה בעיר סידני, תפקיד שהכין עוד לפני המעבר. הקשר עם המשפחה המורחבת הסתכם בפגישות של פעם בשנה וגם אלו לאחר טיסה ארוכה, מתישה ולא זולה. עם השנים החל הזוג להתגעגע למשפחה המורחבת וחשב על מעבר חזרה לישראל, אך לא ביצע את הצעד. התפנית הגיעה כאשר אשתו של א' נכנסה להיריון - עם זוג תאומים. באותו הרגע הם הבינו והחליטו שאת הילדים שלהם הם כבר יגדלו בארץ ליד המשפחה.

וכאן אורית נכנסה לתמונה. "ראיתי שמועמד מאוסטרליה השאיר את קו"ח שלו באתר שלנו. מיד הבנתי את האתגר ויצרתי עמו קשר". א' סיפר את סיפורו לאורית והיא מיד החלה לחבר בינו לבין חברות ההייטק בארץ. אורית מספרת על האתגר בסוג כזה של השמה "היו חברות שהיה להן קשה לנהל ראיונות מרחוק. העבודה שלי הייתה לתווך ולהסביר לאותן חברות שמדובר במועמד מאוד איכותי ולפחות את הראיונות הטכניים הראשונים, לנהל דרך שיחות וידאו." ואכן כך קרה, א' התראיין באמצעות שיחות וידאו למס' חברות. לאחר שעבר כמה מהם, אורית ריכזה עבורו את כל הראיונות בישראל בטווח של שבוע, כל יום לפחות ראיון אחד. בסופו של אותו שבוע, התקבל א' לחברה עולמית מובילה בתפקיד מהנדס תוכנה.

אורית מספרת על השליחות בסוג כזה של השמה "מבחינתי לא מדובר בעוד השמה, מדובר על שליחות המשפיעה על משפחה שלמה. הצלחנו תוך חודשיים להביא אותו למצב שהוא סוגר בחברה וחוזר לישראל. עד היום אנחנו בקשר טוב ומרגש אותי בכל פעם לשמוע ממנו סיפורים על הילדים שלו שגדלים כאן אצלנו בישראל. באופן אישי, אני מרגישה חלק מאוד משמעותי בחייו."

רוצים לחזור (אך יש סיכון)

אילנה אחימאיר, מנכ"לית ג'ובאינפו, טוענת שלמעשה ישנם לא מעט ישראלים הרוצים לחזור חזרה לישראל, אך עניין התעסוקה או יותר נכון הפחד למצוא את עצמך ללא תעסוקה, הוא זה שמונע מהם לחזור בפועל לישראל: "בעשור האחרון שוחחתי עם לא מעט ישראלים שמצאו דרכם לחו"ל ומגששים את דרכם חזרה לארץ. מרביתם אומרים שברגע שימצאו עבודה ישובו לארץ, ומנסים לטפל בנושא מציאת העבודה עוד בהיותם בחו"ל. מנגד, מרבית המעסיקים בארץ מעדיפים לקבל מועמדים שההחלטה כבר בשלה ועשו את הצעד הלא פשוט של עליה לארץ. זה מקרה קלאסי של ביצה ותרנגולת. התפקיד שלנו כחברת השמה הוא להוות סוג של מתווך שמצד אחד יאפשר למועמד למצוא הזדמנויות תעסוקתיות בארץ ומצד שני עלינו להיות ריאליים וביקורתיים ולהבין מיהו המועמד שאכן בשלה ההחלטה בליבו ומיהו זה שעדיין יושב על המדוכה, וזאת על מנת לא לבזבז את זמנם היקר של המעסיקים. חשוב לציין שבסופו של דבר כל העולים איתם היינו בקשר מצאו עבודה, התאקלמו ובדיעבד בטוחים שעשו את הצעד הנכון, אולם ההתחלות לא היו קלות."

 

לסיכום, הדרך לרילוקיישן מפתה ומלאה בהבטחות ואכן, כפי שהצגנו בתחילת הכתבה, אחוז גבוה מהרצוי מעדיפים למצוא עבודה בחו"ל, לפחות לתקופה של מספר שנים בלבד. אולם, יש לזכור כי החזרה לארץ, במידה ותקרה, לא תהיה פשוטה. החברות הישראליות לא ימהרו לחתום עם מועמד שעדיין לא חזר לישראל ובדר"כ יעדיפו מישהו שכבר נמצא פיזית בארץ.

התוצאה עלולה להיות הישארות ממושכת בחו"ל, הרבה מעל למתוכנן והרגשת פספוס והחמצה בגידול ילדים הרחק מבני משפחותיהם. למעשה, ניתן לומר, שכפי שהישראלי מקבל החלטה אמיצה ולא פשוטה לעבור לחו"ל, כך החלטתו לחזור לארץ ביום מן הימים, תהיה החלטה אמיצה ולא פשוטה גם כן.