הקשר בין חינוך איכותי לשכר גבוה - כתבת סוף שנה 2019

כיצד תוצאות מבחן פיז"ה משפיעות באופן ישיר על ענף ההייטק הישראלי, האם "החוצפה" הישראלית הידועה מכפרת על הציונים הבינוניים של תלמידי ישראל ומהן תכונות האופי השכיחות ביותר בדרישות של החברות בענף ההייטק? וכמובן, נתוני שכר ומגמות לשנת 2019 – בכתבה הבאה >>

החודש התבשרנו על תוצאות תלמידי ישראל במבחני פיז"ה ועל הדירוג הלא מחמיא, בלשון המעטה, לעומת מדינות אחרות. ממוצע הציונים בישראל נמוך מממוצע ה-OECD  וכל שנותר לנו לעשות זה להתרשם ממדינות כמו פורטוגל, קולומביה ואלבניה שהצליחו לרשום את השיפור המשמעותי ביותר במבחני הפיז"ה לאורך השנים.

אך האם מדובר על מכת גורל ומיקומינו כבינוניים ואף למטה מזה ביחס לשאר העולם היא עובדה שלא ניתן לשנותו? קולות רבים הושמעו החודש ביחס לסוגיה זו, כאשר רובם ככולם שמים את הדגש על השינוי הנחוץ במערכת החינוך – הקטנת הכיתות, תשומת לב למקצועות המהווים את ליבת הידע וההשכלה הכללית של האומה. בית הספר נמצא כיום במקום של מדידת הישגים: כמה מתלמידיו נגשים לבגרות, כמה מתלמידיו זכאים לבגרות ועוד ועוד. האם יכול להיות שבית הספר שוגה בכך שהוא מכוון את התלמידים לתחומים בהם קל יותר להצליח – כדי שבית הספר עצמו יזכה בניקוד גבוה? ומה בנוגע להורים? גם להם אחריות רבה מאוד בנושא - האם נכונה הגישה לכוון את הילד ללכת על הקטע "שיעשה מה שהוא אוהב, מה שטוב לו, מה שקל לו, זה הגיל להשקיע בחברים וזה לא פחות חשוב"? או לרתום אותם למהלך של רכישת השכלה איכותית והבנה שלקבל 75 במתמטיקה 5 יח' זה בסדר ואולי טוב יותר מבחינת פתיחת אפשרויות מאשר לקבל 90 ב- 3 יח' או אפילו 4. והכי טוב כמובן שילוב של גם וגם. כולם מבינים כיום שזה לא עניין של תקציבים, אלא סדרי עדיפויות והמדינה אמורה לשים זאת בראש מעיניה.

חינוך איכותי

לקבל 75 במתמטיקה 5 יח' זה בסדר ואולי טוב יותר מבחינת פתיחת אפשרויות מאשר לקבל 90 ב- 3 יח' או אפילו 4 יח'

ומה קורה ב"חיים עצמם"? כיום, יש הרבה משרות עם שכר גבוה שאינן דורשות מתמטיקה ברמה גבוהה. למשל משרות DEVOPS, משרות ניהול מוצר. למשרות האלה מכוונים לא מעט יוצאי יחידות טכנולוגיות אשר יודעים שיש מי שמחכה להם בזרועות פתוחות בשוק האזרחי ולא ידרוש מהם תואר. המשרות בהייטק על פי רוב אינן מתייחסות באופן ישיר וחד משמעי לידיעת המתמטיקה כפקטור לקבלה.

אולם, משרות מסוג אלגוריתמאי, או ארכיטקט תוכנה או data scientist, מיועדות לאנשים בעלי תואר במדעי המחשב או בהנדסת תוכנה ועל פי רוב מאוניברסיטה מוכרת. לסיים תיכון עם מתמטיקה ברמת 5 יח' מאפשר להתקבל ללימודי מדעי המחשב וההנדסה בדרך מהירה יותר, וללא צורך לעשות מכינת השלמה ל-5 יח'. משרות של הנדסת חשמל ופיזיקה, הן כאלה שהתואר האקדמי בתחום דורש יכולות גבוהות במתמטיקה, אחרת לא יעברו את סף הקבלה של התואר ואת הלימודים בהצלחה.

יכולת טובה במתמטיקה באופן כללי ולא כתואר, היא דרישה בסיסית כמעט בכל ראיון מקצועי ראשוני או מבחן שמטרתו לבחון ולזהות יכולות מתמטיות וכישורים לוגיים. יש חברות שירצו לדעת ממוצע סופי לתואר ראשון גם אם סיימו לפני 20 שנה. זה מאפיין חברות גדולות וגלובאליות, כמו גם חברות בתחום חומרה. יש משמעות למוסד האקדמי ממנו צמחו המועמדים. לגבי מועמדים צעירים ירצו לראות קורסים ספציפיים בתואר וחשוב לראות בהם יכולת גבוהה.

סטארטאפ קטן ירצה לראות מועמדים עם יכולות לוגיות ומתמטיות גבוהות, ובמישור האישיותי ירצו לפגוש אדם עם יכולת לעבוד ללא מתודולוגיות ולדלג כל זמן קצר מטכנולוגיה אחת לאחרת, לזהות טרנדים טכנולוגים חדשים. בחברות גדולות המצב יהיה הפוך וירצו לראות יכולת להשתלב בקיים ולאמץ טכנולוגיות קיימות.

כולם ירצו לראות יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסא, יכולת למידה עצמית, עבודת צוות, נחישות, מוסר עבודה, אהבת המקצוע וסקרנות. יש חברות המחפשות אנשים שרוצים לשנות את העולם, שיש להם את האור בעיניים שמדברים על מה שהם עושים או רוצים לעשות.

סקרנו כ- 2,000 משרות מהנדסי חומרה/תוכנה במהלך שנת 2019 שטופלו על-ידינו ובדקנו מהן דרישות ההשכלה השכיחות ביותר. אלו הן *התוצאות:

גרף

בנוסף, בדקנו מהן תכונות האופי השכיחות ביותר בהגדרות של אותן משרות. אלו הן *התוצאות:

גרף

*דרישות משרה משלבות לעיתים כמה תכונות אופי/דרישות השכלה במקביל

"יש מקום בהייטק לבעלי תואר ולחסרי תואר" מסכמת אילנה אחימאיר, מנכ"לית ג'ובאינפו "מי שמכוון גבוה, לחברות המפתחות פיתוחים עתירי טכנולוגיה חדשנית – חייב תואר. מי שמכוון גבוה, כדאי לו לכוון גבוה כבר בבית הספר התיכוני. ההייטק הישראלי מעודד יזמות, יצירתיות, תעוזה וחוצפה. אבל אי אפשר להמציא המצאות טכנולוגיות לתעשיות כמו חלל, רפואה, אוירונאוטיקה, אוטומוטיב וכדומה - ללא לימודים רלבנטים במוסדות השכלה איכותיים המושתתים על בסיס המדעים המדויקים."

הישראלים בורכו בתעוזה וחוצפה חיובית, מאפייני אופי ששמים אותנו על מפת ההייטק העולמית. אך על מנת לבסס את עצמנו כמובילים בתחום ההייטק לאורך העשורים הקרובים, אנחנו חייבים לחזק את התשתית, את הבסיס – כלומר להתחיל ממערכת החינוך. השילוב של חינוך נכון מגיל צעיר, לצד האופי הישראלי המוכר לנו כל כך, הוא שידרג אותנו כמובילים בעולם, ולאורך זמן.

סיכום שכר בענף ההייטק לשנת 2019

רגע לפני הצגת הנתונים, ביררנו עם ראשי הצוותים שלנו מהן התחושות שלהם בשנה האחרונה בתחום ההייטק. כדאי להקשיב לאלו שנמצאים ב"שטח" מעל לעשור ואף יותר. הנקודות החשובות שעלו הן:

  • ביקוש גבוה לאנשי ומנהלי Backend, Full Stack, DevOPs. כתוצאה מכך המשך עליית השכר
  • אנשי ה- Python מחוזרים מאוד. הרבה חברות העבירו פיתוח ל Python- ולא רק כשפת סקריפטים לכלים אוטומטים. בהתאמה השכר המשיך לעלות.
  • עליית שכר משמעותית למתכנתים בכירים.
  • לאחר ששנים הייתה מגמה של מעבר מחומרה לתוכנה, ניתן לראות שוב דרישה לאנשי חומרה – הרבה FPGA, חברות צ'יפים מתאוששות ואפילו קמות חדשות.
  • פעילות ענפה בתחום המציאות הרבודה והאוטומוטיב. התחזקות בדרישות לאנשים בתחום ה-G5 בתקשורת.
  • פחות משרות של אופטיקהBoardDesign/RF/.
  • עליה בדרישה למהנדסי מכונות בעיקר בחברות מכשור רפואי.
  • לא רק השכר הגבוה קובע – חברות שמעוניינות להתחרות משקיעות מאוד בחבילה הכוללת של שכר ותנאים: עבודה קרובה לבית, איזון בית-עבודה ואפילו pet-friendly...

ועכשיו... נתוני השכר לשנת 2019

הנתונים שלפניכם נלקחו ממאגר ההשמות של חברת ג'ובאינפו בענף ההייטק לשנת 2019

  2018 2019 שינוי
שכר ממוצע בענף ההייטק 27,000 28,043 3.86%
תפקיד 2018 2019 שינוי
מהנדס תוכנה ₪ 24,216 ₪ 24,315 ללא שינוי משמעותי
מפתחי net. ₪ 24,556 ₪ 31,538 28%
מפתחי full stack ₪ 24,805 ₪ 27,032 10%
מומחי cyber ₪ 27,750 ₪ 30,613 10%
מהנדס פיתוח צ'יפ
ASIC/VLSI
₪ 32,500 ₪ 35,600 10%
Python ₪ 22,800 ₪ 26,700 17%
שכר לפי שנות ניסיון והשכלה 2018 2019 שינוי
מהנדס עם ניסיון בעל תואר מאוני' מובילה ₪ 29,063 ₪ 29,304 ללא שינוי משמעותי
מהנדס עם ניסיון בעל תואר מכללה/אוני' פתוחה ₪ 27,294 ₪ 26,939 ללא שינוי משמעותי
הנדסאים עם ניסיון ₪ 23,668 ₪ 24,803 5%
מועמדים בכירים 42,000-44,000 42,000-44,000 ללא שינוי
  שכר ממוצע גברים שכר ממוצע נשים פערי שכר
2018 28,327 26,209 8%
2019 28,158 27,407 3%
שינוי ללא שינוי משמעותי 4.5%  

לטבלאות שכר המלאות לחצו כאן >>

כמה נקודות מעניינות:

  1. השנה אנו רואים אמנם עלייה במשכורות העובדים, אך מדובר בעלייה טבעית ו"בריאה". זאת בניגוד לעלייה הלא פרופורציונאלית שאפיינה את 2018. נראה שהענף התייצב מעט והתבגר.
  2. המלצתנו למי שרוצה להיכנס לעולם הטכנולוגי של ההייטק ולפרוח בו - לא לוותר על תואר אקדמאי. אם ניתן, תואר מהנדס מאוניברסיטה מובילה.
  3. הנתון המפתיע ביותר, לטובה כמובן, הוא סגירת הפער בין משכורות הגברים לנשים. חשוב לציין, אחוז השמות הנשים מסך כל ההשמות השנה עומד על מספר נמוך – 15%, אולם על פי הנתונים שבידינו צומצם ואף כמעט נסגר הפער בין ממוצע שכר הנשים וממוצע שכר הגברים. האם מדובר על אירוע חד פעמי או מציאות חדשה – על כך בסיכום 2020...