האם סטארטאפ ישראלי חייב לעבוד מהבית? מה באמת קורה במתחמי העבודה החדשים?
הדילמה סביב מודל העבודה בענף ההייטק מורכבת מבחירה בין עבודה במשרד, עבודה מהבית או מודל היברידי, וזו סוגיה שהפכה לאחת ההכרעות האסטרטגיות החשובות ביותר בעולם הסטארטאפים הישראלי, במיוחד לאחר תקופת הקורונה. הלחץ בשוק העבודה, יחד עם הצורך בגמישות וחיסכון בעלויות, מביאים ארגונים רבים לבחון מחדש את צורת העבודה המסורתית ולפנות אל מתחמי העבודה המשותפים כפתרון אידיאלי.
האם סטארטאפ ישראלי חייב לעבוד מהבית?
התשובה הקצרה היא לא. אין חובה חוקית או רגולטורית המחייבת סטארטאפים ישראלים לעבוד מהבית. ההחלטה על מודל העבודה היא החלטה ניהולית אסטרטגית הנגזרת ממספר גורמים:
- תרבות ארגונית וחדשנות: חברות הייטק רבות מאמינות כי חדשנות ספונטנית ושיחות מסדרון או שיחות במטבחון חיוניות ל DNA-של סטארטאפ צעיר ומתקיימות בצורה הטובה ביותר במשרד.
- גיוס ושימור טאלנט: עובדים, ובמיוחד טאלנטים מדור ה-Z, דורשים גמישות במקום עבודתם. סטארטאפ שיכפה מודל עבודה מלא מהמשרד עלול להתקשות בגיוס ושימור עובדים מול מתחרים המציעים מודל היברידי.
- עלויות: שכירת משרד במיקומי פריים כמו תל אביב או הרצליה היא יקרה מאוד. עבודה היברידית מאפשרת צמצום משמעותי בשטחי המשרד ובכך חוסכת עלויו
מה באמת קורה במתחמי העבודה החדשים?
מתחמי העבודה המשותפים, ובמיוחד הדור החדש שלהם בסגנון של כמו WeWork ואחרים, הפכו להיות פתרון מרכזי ונפוץ למודל ההיברידי בקרב הסטארטאפים. הם כבר אינם משמשים רק פרילנסרים, אלא ארגונים שלמים המחפשים גמישות מרבית ויתרונות נוספים.
בשנים האחרונות החל טרנד חדש בהייטק, וחברות סטארט אפ בוחרות לעבור ממודל העבודה המסורתי במשרדים למודל הגמיש יותר. הסטארטאפים מבינים שהם צריכים מקום מפגש, אך הם לא רוצים להתחייב לשכירות ארוכת טווח. מתחמי העבודה מציעים:
- גמישות חוזית: אפשרות לחוזים גמישים לחודשים ספורים ולתקופות קצרות.
- מעטפת שירותים מלאה: תשתיות מלאות, כולל אינטרנט אלחוטי מהיר, קפה, שירותי משרד וחדרי ישיבות מפוארים ומצוידים היטב, הכלולים במחיר, ללא צורך בהתעסקות ניהולית.
- אפשרות צמיחה/צמצום מהירה: יכולת להגדיל או להקטין את מספר המשרדים הפרטיים תוך זמן קצר, בהתאם לקצב הצמיחה המשתנה של הסטארטאפ.
אילו מודלים קיימים בישראל?
בעקבות המהפכה ההיברידית, חברות סטארט אפ ישראליות אימצו מספר מודלים עיקריים תוך שימוש נרחב במתחמי העבודה המשותפים:
- המודל ההיברידי הקלאסי (3+2 או 2+3)
זהו המודל הנפוץ ביותר, לפיו העובדים מחויבים להגיע למשרד למספר קבוע של ימים בשבוע, למשל, 3 ימים במשרד ו-2 ימים מהבית.
- הקשר למתחמים: סטארטאפים רבים שוכרים במתחמים המשותפים משרדים פרטיים בגודל מופחת, המתאימים לכ-60%-70% מסך העובדים, מתוך הנחה שלא כל העובדים יגיעו בו-זמנית.
2. מודל Hub and Spoke(משרדי לווין)
מודל זה מתאים לחברות עם עובדים מפוזרים גאוגרפית, למשל חברת הייטק המעסיקה עובדים בצפון ובדרום.
- הקשר למתחמים: החברה מחזיקה מטה ראשי קטן יחסית, ובנוסף, רוכשת מנויים או שטחים קטנים במתחמי עבודה שונים ברחבי הארץ. כך, עובד המתגורר בחיפה יכול לעבוד יומיים בשבוע במתחם מקומי במקום לנסוע למטה המרכזי בתל אביב.
3. מודל ה-DROP IN
מתאים לחברות המאפשרות עבודה מהבית כברירת מחדל, אך מעוניינות להעניק לעובדים אופציה למקום עבודה מחוץ לבית.
- הקשר למתחמים: הסטארטאפ רוכש מנויים משותפים או מנויים יום יומיים במתחמים, ללא שטח משרדי קבוע. על בסיס כל הקודם זוכה.
יתרונות וחסרונות של המודלים החדשים בסטארטאפים
הבחירה במודל עבודה גמיש, הנסמך על מתחמי העבודה המשותפים, מביאה עמה יתרונות עסקיים רבים, אך גם אתגרים שחשוב להיות מודעים אליהם. היתרונות המרכזיים לעבודה במתחמים החדשים הם גמישות כלכלית ותפעולית, גיוס טאטלנטים מורחב, נטוורקינג, מפגשי קהילה המתחם ושיפור שביעות רצון העובדים שיכולים לשפר את האיזון בין עבודה לחיים האישיים. החסרונות הם אובדן תרבות ארגונית מובהקת, עלות העשויה להיות גבוהה לסטארט אפ צעיר, אתגרי תקשורת וניהול.